פרויקט ייעוץ פסיכיאטרי למהמרים

ד"ר לב אברבוך, רופא פסיכיאטר
עמותת "אפשר"

(מתוך: "הכול על אלכוהול", גיליון 89, דצמבר 2015, עמוד 3)

לאורך שנים רבות שבמהלכן התעסקו אנשי הטיפול של עמותת "אפשר" בטיפול בנפגעי אלכוהול בלבד, התפתחה והתגברה המודעות לגבי המטופלים שבנוסף סובלים גם מהפרעות נפשיות שונות. שילוב מסוג זה נהוג להגדיר במונח הבלתי רשמי "תחלואה כפולה". הסתבר כי השילוב של שתי הבעיות מסבך במידה רבה את התהליך הטיפולי, גורע מסיכוייו להצלחה ודורש התערבות בו-זמנית בבעיית אלכוהול ובבעיה הפסיכיאטרית. למעשה, לא היה ברשותנו מענה הולם לבעיות נפשיות בקרב נפגעי האלכוהול.

המצב החריף כאשר לפני כ–12 שנה התחלנו לטפל באוכלוסייה של מהמרים פתולוגיים. הנחנו שגם בקרב מטופלים אלו יהיו מקרים של תחלואה כפולה אך לא ציפינו ששכיחות התופעה תהיה גבוהה עד כדי כך. התחושה ההולכת ומתגבשת בקרב המטפלים כיום היא ששכיחות הבעיה הנפשית בקבוצת המהמרים הפתולוגיים מתקרבת ל-100%. התרשמות זו מסתמכת בין השאר גם על תוצאות של מחקרים רבים העוסקים בנושא. במחקרים נמצא כי 30% מהמהמרים סובלים ממצבי דיכאון ו-60% מהפרעות רגשיות אחרות. 40% עד 70% מהמהמרים פנו לעזרה פסיכיאטרית עוד לפני שפיתחו תסמיני הימור פתולוגי, ו-30% נקטו בפעולות אובדניות. הסתבר כי חלק משמעותי ממטופלנו החלו לעסוק בהימורים על רקע בעיות נפשיות כמעיין "טיפול עצמי" ופיתחו תסמיני הימור פתולוגי. חלק מהמטופלים סובלים מהפרעות רגשיות שונות כתגובה להפסדים, לכישלונות ולמשברים הקשים הקורים על רקע העיסוק בהימורים.

כניסיון, זמני וחלקי בלבד, לתת מענה לבעיות הנפשיות של המהמרים הנמצאים בטיפולנו, יצא לדרך לפני כשנתיים פרויקט יעוץ פסיכיאטרי למהמרים במימון מפעל הפיס. במסגרת הפרויקט קיימתי 290 פגישות אבחון והערכה פסיכיאטרית בשני מרכזים של עמותת "אפשר", רמת גן וירושלים.

להלן חלוקת הנבדקים בהתאם לאבחונים פסיכיאטריים לפי ICD-10

כמובן שהמספרים האלו חסרי ערך סטטיסטי כי במסגרת הפרויקט, יעוץ פסיכיאטרי נערך אך ורק למטופלים שנמצאו זקוקים לכך על ידי מטפליהם ולא נבדקה כל אוכלוסייה שנמצאת בטיפול בזמן הנתון. למרות זאת, ניתן ללמוד מנתונים אלו שחלק משמעותי מהמטופלים סובלים מהפרעות נפשיות שונות וזקוקים לטיפול פסיכיאטרי. מסתבר שמעל 60% מהנבדקים לא מוכרים לשירותים הפסיכיאטריים ומעולם לא אובחנו כסובלים מבעיות נפשיות. רוב הנבדקים שכן אובחנו בעבר כסובלים מבעיות נפשיות אינם נמצאים במעקב פסיכיאטרי סדיר ואינם מקבלים טיפול בהתאם למצבם הנפשי.

בתום פגישות אבחוניות של כ-70% מהנבדקים, קיבלו אלו על ידי הפניות לפסיכיאטר קהילתי, לגורמים טיפוליים נוספים, הפניות לועדת נכות של המוסד לביטוח לאומי או המלצות על טיפול תרופתי שהם יכולים לקבל על ידי רופא המשפחה או רופא המרכז. חלקם קיבלו על ידי טיפול תרופתי.

הנתונים שנתקבלו תוך כדי ביצוע הפרויקט מאפשרים הסקת המסקנות הבאות:

1. חלק משמעותי ממטופלי המרכזים סובלים בנוסף לבעיית ההימורים גם מהפרעות נפשיות וזקוקים לאבחון ולטיפול פסיכיאטרי, שמסיבות שונות אינם מקבלים במסגרות של פסיכיאטריה קהילתית.
2. היעדר שירות פסיכיאטרי במסגרות טיפוליות למהמרים עלול לגרום לתכנית טיפולית לא מתאימה, לטיפול תרופתי לא תואם ולא מספיק יעיל ובנוסף להיעדר מיצוי זכויות סוציאליות של המטופל.
3. בולט צורך עז להעמיד בכל מרכז של העמותה פסיכיאטר שמתמצא גם בתחום ההתמכרויות ויהיה חלק אינטגראלי של הצוות הטיפולי.

כדי לסיים באופן אופטימי יש להזכיר את קיומה של המחלקה לתחלואה כפולה בביה"ח הפסיכיאטרי בבאר שבע. אנו משתפים פעולה עם המחלקה לאורך שנים ומטופלנו הרבים, כולל מהמרים בעלי הפרעות נפשיות, מקבלים שם טיפול מקיף ואינטנסיבי ברמה מקצועית מעולה. בנוסף לכך התקבלה בימים האלו הודעה לגבי האפשרות להפנות מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה ליעוץ פסיכיאטרי אל המרפאה לרפואת התמכרויות במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לאור הנאמר לעיל, ניתן יהיה לצפות שבעתיד הקרוב נוכל לספק טיפול מקצועי מקיף לאוכלוסיית המהמרים הסובלים מתחלואה כפולה.